ביום שישי האחרון הכרתי אותה ואני אומר לך, היא מדהימה. בחיים
שלך לא ראית מישהי כמותה. לא, בנאדם, אני אומר לך - אף אחת מהן
לא דומה לה.
בסדר, אני זוכר שאמרתי את אותו הדבר עליה וגם עליה. בכל זאת,
עם זו אני אתחתן. נשבע לך! אתה לא נתקלת באחת כזו מימייך, אחי.
היא גנובה לגמרי, מבט אחד ואתה קולט שהיא האחת בשבילי.
הכל התחיל שהעורב הראה לי איזו צ'יקיטה, כזו שמכירים בשביל
לזיין ולשכוח. אולי הוא קלט את היסורים האין סופיים, כך שהוא
ניסה לסדר לי עוד אחת שתשכיח לפחות לכמה שעות את האובדן. אני
מדבר על שני האובדנים, אתה לא צריך להיות כל כך אופנסיבי.
בכל מקרה, רציתי לגמול לידידי בעזרת הצגת בחורה ראויה שתענה על
צרכיו. עיני החפרפרת איתרו איזו תולעת וכיוונתי את העורב
אליה.
יצאנו לציד כמו שני כלבי ציד אציליים, התרים אחר שועלה.
כשהיינו מוכנים לזנק ולבתר את בשרה הרך, היא הסתובבה במאה
שמונים מעלות ויישרה את מבטה אליי.
תשמע גבר, הלב שלי צנח ישר לתחתונים.
זה היה קטע היסטרי ברמת ההפתעה של סיוט ברחוב אלם. העורב עזב
אותי כאילו לא הכרנו ונותרתי בודד במערכה - כארכיבישוף ללא
כנסיה, הניצב מול ישוע הצלוב.
למען האמת, ידידי, חשבתי כי מוטב ואלך. אולי היה מדובר באיזו
אי הבנה שאוכל לכפר עליה בעזרת נימוס?
מובן שבמבט הראשון אפשר לתפוס רק עניין, אבל לא יכולתי להוריד
ת'עיניים שלי ממנה. תשמע - זה היה מטורף, מוצלח מכל התאהבות
בוסר. בתחילה טבעתי בעיניה הכחולות ועוד יכולתי להרשות לעצמי
התייחסות צינית כזו או אחרת, אבל כשהבטתי בתווי פניה ובשיער
שלה, פשוט נעתקה נשימתי.
אני לא יודע מה לעשות, חבר. אני ממש אובד עצות. אשכרה דיברתי
איתה בהעדר בטחון עצמי מוחלט. כולה עוד זיון, ניסיתי לעודד את
עצמי המגמגם. בהזדמנות הראשונה נמלטתי משיחת ההיכרות לצידה
השני של הזירה.
היא נותרה עומדת במקומה, נתונה בשיחות סרק. מדי פעם ריפרפה
לעברי עד שהפתיעה בחיוך. פאקינג חיוך. אני אומר לך, במקום
השתנתי במכנסיים. מילולית.
בסוף שכחתי מנימוסי הברזל וכנוטש לוויה בעיצומה, תיכננתי כיצד
אשליך את הצלצל לעברה ואגשים את חלומו של אחאב.
היא חתכה את מחשבתי בעודה באיבה וכעבור כחמש דקות הבטחתי שלא
אחיה במשך שאר סוף השבוע ברגשות חרטה מוחלטים.
באופן כמעט אירוני, נאלצתי להיפטר מרשומה של זיון מעולה על מנת
לצרוב את מספרה בזכרונו של הפנקס השחור האלקטרוני שלי. "לכל
השדים והרוחות" סינן איזה זד קטן שהושקט במהרה - למזלו, תמיד
אפשר להשיב אהבות נכזבות מסל המחזור. |
