מולדתי
אני אוהב אותה אהבה עזה, על אף שעשתה מעשה
נורא שלא חונכתי בחינוכי הטוב שלו זכיתי
לחשוב על עצם אפשרות קיומו מולדתי בגדה בי
הקיאה אותי מתוכה, קיא מצחין, קיא צמיג,
קיא ירקרק ומבאיש, לעבר גלות בערבות ישימון
צחיח הבוער באש כה רעה עד הסנה הבוער מאז
ולא אוכל - מתקנא לראשונה ואחרונה
באש שחורה ומתלעלעת שהוצתה במיוחד עבורי
סרחה המולדת עוול בל יסולח מולדתי אוהבת
קורבנות הנופלים לה שדודים אוהבת לבכות בניה
שהלכו ללא שוב עבורה שנים ארוכות בוכיה היא
נדונה לבכי עולם.
ואני כה רציתי לתת לה את חיי ונפשותיי את עברי
ועתידי גורשתי בבושה שאין עזה ממנה
גרועה אלפי מונים מאביר הנופח באחוריו מתוך
אי כוונה מוחלטת בכורעו כנגד מלכו ומלכתו
הוי מולדתי הוי אהבתי בגדת בי, לראשונה חרצת
בגידה בבן מסור ונאמן, בי, אני, שכה אוהבך
ורק הקלף בו אני חורט את זעקותיי אינו אוכל
יהא למזכרת לדראון עולם לעולמי עולמיא
תיכונה מילותיי לנצח כל הדורות
מולדתי, אהובתי
אהובה שלי
התהיי לי הולדתי השנייה שוב?