זה היה היום המושלם, אחרי חודשים על גבי חודשים של קריאה
ונבירה במסמכים ישנים, הגיע הזמן, לא? קראתי כבר על כל מטורף
ופסיכופט שאי פעם נתפסו ואפילו על כאלו שלא יתפסו עוד לעולם.
הכל מסודר לפרטי פרטים,כל הציוד שאני צריך נמצא בתא המטען של
הפורד אסקורט שלי.
אני יודע עליה הכל - מתי היא יוצאת מהבית, מתי היא אוכלת,
ישנה, מציירת ואפילו איזה ויברטור הוא המועדף עליה.
זה היה מחקר ארוך, חודשים עקבתי אחריה, אני מתפלא שהיא לא עלתה
על זה, אתמול, עקבתי אחריה כשיצאה עם איזה בחור, קראו לו
דניאל, עורך-דין במקצועו, (אבא שלו ישב על כסא המנהלים באיזו
חברת מחשבים גדולה בבניין התאומים בניו-יורק, עד שמטוס תפס את
מקומו, בקיצור יושב טוב הבן זונה) הוא רצה מסעדה והיא רצתה
ללכת להופעה של ידיד שלה באיזה מועדון בת"א.
נסעתי אחריהם להופעה, שדרך אגב הייתה נוראית, היה שקוף מדי
שהיא באה להופעה רק בשביל שתומר (הידיד שמופיע) לא יפגע, זה לא
הסגנון מוסיקה שלה, היא אוהבת ג'אז, אביב גפן אף פעם לא דיבר
אליה.
הסתיימה ההופעה, המשכנו לכיוון הדירה שלה ממש קרוב, בפלורנטין
26, דירה קטנה בקומת קרקע שרק לפני שלושה ימים נכנסה אליה.
כשהגיעו אל פתח הבית, הם ישבו ב-B.M.W השחורה שלו שעה ורבע
ואז נכנסו לדירה. כשאני הספקתי להגיע לחלון הם כבר ישבו על
הספה בסלון וצפו בשידור החוזר של סיינפלד, כשגילו ששניהם כבר
מכירים את הפרק על ה"סופ נאצי" התפנו לסקס. היא יודעת בדיוק מה
צריך לעשות ואוהבת את אותן תנוחות שאני אוהב, היא ממש עושה לי
את זה...
כשהם סיימו, הלכתי לאוטו, לקחת את הדברים מתא המטען, וכשחזרתי
הוא כבר היה בדרך החוצה. כשהוא נסע כבר הייתי עם כפפות וכובע
גרב, מוכן לדפוק בדלת.
דפיקות הלב המהירות והזרמים בכל הגוף היו נראים לי טבעיים
באותו הרגע.
החלטתי לצלצל, כשהיא פתחה את הדלת ישר התפרצתי פנימה הכנסתי
אותה לחדר השינה תוך כדי שאני מאיים עלייה שאם תצעק אני אהרוג
אותה, כמו שתכננתי, השכבתי אותה על המיטה, והודעתי לה שנבחרה
להיות הקורבן הראשון שלי, היה לה פרצוף מבוהל, היא התחילה
לבכות וניסתה להיאבק בי, הסברתי לה שזה לא יעזור לה... מאוחר
מדי.
"מה עשיתי לך?" היא יבבה.
-"כלום" עניתי.
-"אז למה אתה עושה את זה?" שאלה.
-"יש דברים שלעולם לא תדעי" עניתי לה, האמת היא שלא ידעתי את
הסיבה, זה היה מן דחף שכזה.
-"אתה הולך לאנוס אותי?"
-" לא"
-"אז מה?"
-"כמו שאמרתי, את הולכת להיות הקורבן שלי"
-"למה דווקא אני?"
-"אני לא חייב לך הסברים"
-"חכה שניה!, עצור!!!, אתה מוכר לי!"
-"אני עוקב אחריך כבר חצי שנה, סביר להניח שראית אותי פעם או
פעמיים"
-"לא, אני בטוחה שאני מכירה אותך"
-"מאיפה?"
-"היית בגולני"
-"נכון"
-"גדוד 12"
-"נכון"
-"הייתי הפקידה של מירו המ"פ"
-"לא זוכר אותך!!!"
-"יצאתי עם אליאס הסמב"צ חודש וחצי, היית חבר שלו"
-"גיל אליאס???"
-"כן..."
-"ידעתי שהשם שלך היה לי מוכר!"
-"זוכר שיצאנו לניווטים בגליל?"
-"בטח, היה ענק, אז לשם גיל נעלם, הוא היה אתך?... חיפשנו אותו
חצי יום"
-"כן..."חיוך של מבוכה...
-"הוא לא הסכים לספר לי..."
-"מה אתו עכשיו?"
-"עזבי, הוא נהיה מטורף לגמרי, הוא בהודו שקוע עמוק בסמים..."
-"וואלה? גיל? לא הייתי מנחשת בחיים..."
-"אפשר לשתות משהו?"
-"בטח, קח מהמקרר, שאני אכין ג'וינט?"
בסוף נשארתי לישון אצלה, הגעתי למסקנה שהמדינה הזאת פשוט לא
בשבילי... |