הדרכים שאנו עושים בימיי חיינו
החיים הם בעצם כמו סיפור שלא נגמר הדברים הכי צפויים סיכויהם
שלא יתרחשו כלל. האנשים שעליהם נסמוך ימכרנו בעבור חופן מחלומם
שלהם, ולעומתם האנשים שהכי פחות צפוי שנרצה או נוכל להפגש עמם
הם אלו אשר יעזרו לנו בדרך המפותלת של החיים. עזרה היא לאו
דווקא ממשית כגון מתן דבר חומרי כי אם עזרה יכולה להיות גם
איזו מילה כגון עצה טובה אך עלינו לזכור שמילים אינן נמדדות
בכסף לפעמים יותר קל לומר מאשר לבצע. ישנה עוד דרך בה אנו
יכולים להושיט יד לאחינו בני האנוש והיא הקשבה, הקשבה ושלווה
פנימית הם הדרך לעולם אישי טוב יותר לכל אחד מאתנו מכן נוכל
להגיע לעולם שהינו טוב יותר לכולנו. יש לזכור שאנו איננו
בודדים בעולם ישנם עוד יצורים בעולמנו זה. חשוב יותר לזכור
שהעולם שלו אנו קוראים שלנו הוא בכלל אינו שייך למין האנושי.
שלווה פנימית יכולה לבוא בכמה דרכים אחת מהן היא האפטיות, כמה
שחוסר האכפתיות גדול יותר כך המתח הפנימי שלנו יורד והנפש
יכולה למצוא שלווה. דרך האי-אכפתיות היא אינה הדרך הטובה מכולם
לטעמי משום שהיא גורמת לצמיחת האגו העצמי שלנו דבר שעלול להביא
לבסוף לאנרכיה. דרכים נוספות הם: הערצה אם אנו רואים מישהו
שאנו מעריכים ומעריצים רגוע ננסה גם אנו להתנהג כמוהו וננסה
להרגע, עוד דרך טובה להגיע למקום המרוחק הזה שאנו קוראים לו
שלווה היא דת או אמונה כל שהיא אם נאמין שמישהו עוזר לנו אולי
ננסה לעזור לעצמנו ונוכל להביא את נפשנו ה"מיוסרת" לשלווה,
לטעמי דרך הטובה ביותר לשלווה היא המדיטציה, ישנם דרכים להגיע
למצב ה"טראנס" כל אחד ודרכו שלו, ישנה הדרך של נשימה עמוקה או
ספירה כלשהי. ישנה הדרך של המוסיקה, שידועה כגורם מרגיע הן
לבעלי החיים והן לצמחים ומכיוון שאנו זן של בעלי חיים אנו נרגע
מהמוסיקה. עוד דרך היא להשתמש בעזרה לדבר אל מישהו להוציא את
הכעס העצור בנו. אנו יכולים גם לכתוב את הרגשותינו בתוך יומן
מכל מיניו. ישנן רגשות שאפשר לעצור בעדם אך הדבר תלוי בשיקול
דעתינו כגון אהבה היא עושה אותנו פגיעים. אך היא יכולה להיות
ההרגשה הטובה ביותר או כמו שנאמר אהבה נותנת כנפיים.
הדבר הכי חשוב לזכור הוא לתת לכעס לצאת בדרך זו או אחרת משום
שאחרת נהיה סיר לחץ. וכאשר אנו מתפוצצים מישהו יפגע ובסופו של
דבר גם אנו נפגע. אם איננו רוצים לפגוע ביקרינו עלינו לתמוך
בהם ולהראות להם את הרגשותינו ללא יוצא מן הכלל כל רגש משנאה,
כעס, עצב ושימחה. הסיבה שהם עומדים לצידנו היא כי הם אוהבים
אותנו ולא משנה מה יקרה. אפילו אימו של יגאל אמיר האדם שרצח את
ראש ממשלתנו עדין אוהבת אותו. אהבה אמיתית היא אהבה ללא תנאים
היא יכולה להפסיק וכן גם להתחדש ולכן אסור עלינו לוותר בקלות
על מה שאנו חושבים אותו לאהבה כי איש אינו יכול הגדיר לנו את
הרגשתנו. הדבר החשוב ביותר לדעתי שעלינו לזכור היה כנה לעצמך
חברך וכן לאויבך. השלום הוא הפתרון היחיד שלנו להמשיך להתקיים
בלעדיו אנו בודדים ולבד אנו נשברים אך ביחד אנו עומדים.
נאמר לנו כאשר אנו "גדלים" שהעולם נע על פי כמה דברים: קבוצות
אנו מחולקים לעמים זנים ושאר המיונים, אנו מחולקים כך שנהיה
שונים משאר בעלי החיים, אנו מופרדים אחד מהשני על ידי ארצות,
עמים ומשפחות, מלמדים אותנו שהעולם פועל על חוקים כמו מוסר
פיזיקה ועוד חוקים שכאלה. השאלה הנשאלת היא האם החוקים האלה
באמת חייבים לחול עלינו למשל חוקי המוסר מי נמנה על פי רוב
להחליט מה צודק ומה לא, מי קבע שהרוב צריך להחליט ולא כל
המצביעים באשר הם אנשים חיות וצמחים אנו בני האדם צריכים לנסות
לנווט את העתיד לתקופה שבה נהיה יחד עם אחד אומה אחת עולם אחד
אך לאו דווקא שווים כל אחד ישיג כיכולתו שלו העולם יהיה מסודר
בצורה דמוקרטית חדשה שבה כל יצור בעל הרצון יוכל להחליט בשביל
עצמו. עדין נאלץ לחיות תחת חוקים מסוימים אך יהיו אלה חוקים של
כבוד. |