הלילה חלמתי אותך.
ובחלומי אמרת שאינך שונאת אותי.
ובחלומי יכלתי לראות בעינייך כי זו אמת.
בחלומי, דיברנו על כל מה שהיה. ועל הסיבות שזה ניגמר. ביקשתי
סליחה על הדברים שאמרתי, ביקשתי סליחה על הדברים שעשיתי ועל
הדברים שלא עשיתי. ובחלומי את סלחת לי.
בחלומי, חייכת אלי, ולקחת את ידי בידך, וטיילנו יחד על חוף
הים. במקום בו חזרנו זה לזו אחרי הפרידה הראשונה.
בחלומי אמרת לי כי את מצטערת על שעשית, ואמרת שעודך אוהבת
אותי. וכך אמרתי גם אני.
ושפתותינו נפגשו לרגע, לשנייה. לנשיקה קצרה. ואני נזכרתי בפעם
ההיא ששכבנו אחרי הפרידה הראשונה, ונזכרתי בנשיקה שבאה לפניכן.

ונזכרתי בפעם האחרונה ששכבנו, אז, לפני הפרידה השנייה. וכל
הטעויות שעשיתי עלו בראשי. ועל כל אחת מהן הצטערתי. וכל אחת
מהן קיללתי.
בחלומי, לא רציתי לעשות עוד טעויות, רציתי שהפעם זה ימשך לעד.
בחלומי התאפקתי, ואמרתי לך לחכות. חיכיתי גם אני.
ובחלומי, ידעתי כי זה רק חלום. אך סירבתי להאמין. וביקשתי ממך
הוכחה. ביקשתי ממך משהו, שישאר איתי אחרי החלום. ואת הסכמת.
ובחלומי לקחת דף ועת וכתבת לי מכתב, מכתב כמו המכתבים שכתבת לי
כשהיינו רחוקים זה מזו. ואני לקחתיו, ושמרתי עליו מכל משמר.
למרות שידעתי שכשאתעורר, הוא לא עימי עוד.
ובחלומי קיוותי שגם את, חולמת לעיתים עלי.
ובחלומי קיוותי שאת עוד זוכרת אותי,
ובחלומי ידעתי, שכשאתעורר, אבכה עלייך.