בדידותו של ההולך למרחקים קצרים


מי מכיר בדידותו של ההולך למרחקים קצרים?
של האיש אשר פוסע בחוסר מנוחה כדי להירדם
ללא הועיל

הסהרורי של הימים
שמחשבתו דוהרת ומסרבת להקשיב להפצרות
ולא שת ליבה לפרסות השחוקות

המלח ליד ההגאים
שיכול רק להטות את ספינתו
שאין לה עוגן

ואין באופק שריטונים
שיפסיקו את שיוט הנפש בנתיבים הארורים
גם במחיר שקיעה למצולות

שם הזרם מרפרף והצלילה - איטית ורגועה
סוף סוף
שקטה ומרגיעה

------------------------------------------------------------

גרינלנד

גרינלנד היא מקום סימפליסטי - כך אני רוצה - פשוט ואגבי
שלא יכנס לי חול לנעליים מישיבה באוהל מחאה
או סכין באצבע המקללת ממשפט שנאמר בשדה-קרב הנהיגה
רק שמש מפנקת וקרח מצנן
ועלמה צפונית ולקירית שתיקח אותי לגן-עדן המצפן
והשמיים בנימוס ינחו אותי לשקט ויבטיחו שהיום הוא אינסופי
כשהאצבע המקללת מתנצלת וחופרת את דרכה אל שכל אגדי
נעליים לא יבריחו נמלים אל קן מותם
כשהלילה לא יגיע לעולם הו אף פעם
כך אני רוצה - סימפליסטי - אגבי
כשעלמה צפונית ולקירית מרקדת על גבי

-----------------------------------------------------------------------------

אשליוווווות

היה לי לזרא
מדוע זה היה לי כך?
איני יודע!
זה היה אחרת בדמיון

איך שקעתי ברומנטי והשוויתי חוויות
ושלי נראו שגויות כל פעם מחדש
פחות מצאתי אשליות הופכות למציאות - יותר חלמתי
פניני חוכמה גדלו למחרוזות והכבידו על צוואר
כמעט נתליתי בחבלי עצמי
אך אז חתכתי
גרונותיהן של אחיות גורל

------------------------------------------------------------------

צלליה של "אנולה גיי"
("אנולה גיי" - שם המטוס שנשא את הפצצה
שהוטלה מעל הירושימה)

בבוקר קח נפש וגוף כאחד
כתנועת העלים כך ידיים
ורגליים כעשב הבר
אחדות הרוח ממקום למקום תישאנו
אוכל ואיננו שבע - שותה ואיננו רווה
הולך בדרכי התקווה - ועיתים למפח תובילו
משם שינה מתוקה - ולשם סיוט ינגחהו
ואהב וילד
ונולד בזמנו - ונדם במשנהו
כך אדם
צלליה של "אנולה גיי" מעל העיר המובסת

כובש מלכותו ואינה משתרעת
אובד בהמון ונמצא לבדו
לוקח בעיניו - מתנכר בלבו
בדאי אשמדאי וקדוש ומלאך
יודע היטב שעומד במקום - ואף על פי כן נוע ינוע
מוחו השומם הומה מחשבות
מחרחר מלחמה ככלב שוטה
זיק בגרות מנצנץ - וכבה
ילדותו עשוקה ונמשכת לנצח
עתה לעצמו ומחר לרעהו
יוצר והורס ובתווך - אדם
צלליה של "אנולה גיי" מעל העיר המובסת

-----------------------------------------------------------------

אלטרואיזם

התעלות הרוח כשהעלוקות שותות טיפת דמי הראשונה
הסידן המתרוקן מתוך העצמות היבשות
גדלות הנפש מכריזה נוכחותה במעשה אלטרואיזם אחרון -
את גופי תורם לתולעים לארוחה