|
תליתי
תמונת פנייך הסדוקה
על וו מדמם
בקירות לבי
קולך היה מנוכר
לא מוכר
קול רחל
שמבכה עצמה
לבכר את חייה
כשהלכת ממני
חרצתי צריבות
בבתוליי
לקבור את הכאב
שחילחל בחלליי
הן לא אשימך כחותם
עד אדע מי לי את
ואת לא ידעת
מי לך אני |
|
|
גם אם ביתי עולה
בלהבות, לפחות
אשאר ואתחמם ליד
האש
זוג פירומנים
בפעולה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.