יש דיונים בלי מטרה.
יש דיונים פילוסופיים, שלא מסתיימים אף פעם,
כי אין מסקנה נכונה.
יש דיונים פוליטיים,
חסרי רגש וחסרי הגיון,
ודיונים שיש להם כוונות זדון.
יש דיונים בנושאים טיפשיים
וכאלה עם בדיחות פרטיות,
ויש דיונים מוסריים,
עם ערכים ועקרונות.
ויש תמיד את הדיון שלי עם עצמי.
אין בו צעקות, או אלימות מילולית,
אין מילים צבועות, או שנאה פיוטית.
ורק אני שומעת, ורק אני מבקרת,
אבל בעצם זה כל מה שחשוב,
כי בדיונים האלה אני אחרת.