|
גם עתה:
העולם חוגג אלפיים
אני בת ארבעים ושש
כאז - חדר לידה צחור בחורף רדוף ליזול
בחוץ האחות הגבוהה הרחמניה ירושלים
חמושה בגרביה הלבנות
עדיין מנסה לעצור את האבנים מלהתדרדר(ומצליחה אבל מאז זה עבר
לה)
שש עשרה לראשון חמישים וארבע
(או שמא שבע עשרה? סבתא אומרת אחרי שתימעשרה בלילה זה שבעשרה)
גם עתה-
ועיני שעדיין לא נפקחו לרווחה מחמת האור העז
ולי מחשבה אחת ויחידה
מה אעשה?
מה אעשה בכל אלה?
בכל החיים האלה שלפני? |
|
|
סליחה מה השעה?
קומיצה, מתחיל
בנאלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.