והשעון ממשיך לתקתק
אושרי שלי מוטל על כף המאזניים
מחולק לטיפים טיפים של זמן הולך ואוזל.
זמן הולך ואוזל.
ובסופו ימחק כל
יתפורר וימוג כלא היה
תמונות עבר יחווירו ויעלמו
הגוף יכלה
הנפש תמות
ומתוך המוות תקום יישות
תיוולד, תקרום עור וגידים-
אדם חסר זיהות.
ורוח החיים שתופח בו
תיווצר כמו מתוך מכונת הנשמה מלאכותית.
והנפש לא תיזכור עוד ממה לכאוב
ואני אסתובב לי כמת בין החיים
אמשיך לחיות, לנשום ולפעול כתמיד.
בלי מטרה
בלי תכלית
ורק משאלה אחת תיוותר בתוכי-
עזוב אותי לנפשי.