הדוחק הזה שבאוויר
זכר הד אור שנשבר,
קולות הנשמעים כתמול
מהדהדים בחרכי הזכרון.
אנו הצמאים לנופים קסומים
נותרנו עם חיורונם של שמים,
בהידום קול פעמוניך ...
... מרחפת דמותך ממעל.
כפליטי אהבה נוברים בנשמותנו
מחפשים קיומך בנוף היותנו,
חנוקים מדמעות ממותך החפוז
מאחים מאווי-לב מיותמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.