נסחפת למערבולת השקרים
נאבדת בתוך ערפל של אכזבות
הולכת נגד המונים...
פוחדת לפקוח את עניי
בנתיים אוטמת את אוזניי
לוקחת נשימה אחרונה עמוקה
שתספיק עד העולם הבא...
מביטה קדימה, אל השממה
מנווטת את דרכי אל התקווה
מסבבי נובלים פרחי השמחה
הם נובלים-חסרה להם האהבה.
למה תמיד השמיים אפורים?
אולי כמונו, העננים עצובים.
ונר שדלק אתמול, כבה.
ואהבה שהייתה לי פתאום נעלמה
אני רואה אותכם, לבי מלא שנאה.
הולכת בשביל ללא נודע...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|