ואתה מעודד
להמשיך, לכתוב,
לרוקן את האני הפנימי
מעל דפי השורות
המתמלאות ברגשות
מעורבות
של התלבטות ותהיה,
האם לחכות לרגע
שיהיה גרוע יותר
ואז אבין שהשמיים
הם הגבול
להתפתחות אישית,
לגרירת החיים
קדימה
אל הלא נודע
אל הלא בטוח
ואני מתלבטת
בכאב
האם תהיה שם אז
כשיהיה לי לבד בלילות
או כשיהיה לי לבד בערבים
שארצה לבוא לקראתך
לקבלך אהובי אלי

ומתוך השמיים הפתוחים
לפני מולי
עם שחפים נודדים לפי העונות
עם עננים וגשמים
וימים לוהטים
אני ממשיכה להתלבט
האם תהיה שם
כדי לקבל אותי אהובה