סימפלי קביזון / הכתיבה |
בסלקציה קפדנית אני בוחר אותן אחת אחת
- מטען עצום של רגש ששואף להשתחרר.
דרך עיני העצובות אפשר לראות את הריקנות,
לא של ערך כי אם של מטרה.
דרך השתיקה אפשר לראות את המוות,
לא של הגוף כי אם של השיחה.
תרבות השתיקה, תרבות האיפוק, הדחף לאהוב, הרצון למות.
גרמו לי להיות כמו צל
- תמיד נצמד לקיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|