רוח פרצים וענף

מיטלטל ענף צעיר ברוח הצוהלת.
כמעט תולשת הרוח את הענף מן העץ,
כרוצה לחטוף אותו אליה-
להשתובב יחדיו אל מול רקיע אפרפר.

נשבר הענף באחת.
כרע תחת העומס.
הרוח מושכת אל חיקה הצונן,
העץ אוחז לשורשיו העמוקים.
יישחקו העץ והרוח גם יחד
עת מוטח הענף גלמוד אל האדמה הלחה.

מנוחת עדן

וככל שנתקרב אל הקרקעית,
תתבהר התמונה לפני עיננו.
דגים אפורים יסובו במעגלים
מעל ראשינו.
מבט ערמומי בעיניהם.
מפיהם בועות שתיקה מלאות ריק.
בתולות ים שחורות שיער וקשקשים
ישלחו מבטים מפתים.
אחבק את הדג שלי.
אשכב על הגב.
אעצום עיני.
אשקע אל תוך מנוחת עולמים.