דשא שקשה לקום ממנו (בסוף קמתי, חזרתי לארץ, הצטרפתי לבמה חדשה וההמשך ידוע).

תמונה זו, כמו כל שאר תמונותיי, אינה באה להביע דבר. צלליות העצים אינן מחאה
כנגד הקו הנוקשה בו נוקטת הממשלה כלפי הפלסטינים; עלי השלכת המוטלים חסרי
אונים על הדשא אינם מהווים הזדהות עם מאבק הנכים במשרד האוצר; האנשים המרוחקים
אינם מביעים מורת רוח מהתרחקות הנוער הישראלי מערכי הציונות וצה"ל. סתם תמונה
(מקסימה ומהממת, כמובן).

סוף (לכתוב סוף בסוף זה מיותר, מה לא ידעתם?)