יעל בלום / לא נורא |
מישהו שם למעלה בוכה את יגוני
ואני צועקת לו - הנני!
אך הוא אינו שומע, לדאבוני
השחר שוב עולה, ממלא את דירתי
מישהו שם בחוץ מאיר על דמעתי
ואני מנסה להסתיר את נפילתי
אך לשווא - אין טעם לדאגתי
השקט שוב חזר, אחרי הסערה
מישהו שם הרחק מושיט יד לעזרה
ואני מתנחמת, מחייכת חזרה
אולי למרות הכל, זה לא כל כך נורא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|