אהבה אהבה אהבה. איפה היא, איפה?
לברוח לג'ואינט, לראות טלויזיה, העיקר לא לחשוב, העיקר לא
להרגיש. לא לחוש מושפל, חסר ערך, לא מרוצה. תמיד להיות מרוצה!
גם כשהנפש גוססת, גם כשכל מילה שניה שלך היא זעקה לעזרה. גם
כשהכל מסביב מתמוטט, העיקר להיות נחמד. להתבלבל, להתכחש, ובסוף
תמיד להשאר לבד.
אין, אין גבול. אף פעם לא להשבר. מי שנשבר-לא נחשב. הוא חלש,
הוא לא מרוצה. הוא הפסיק לשחק, הוא התחיל לצעוק, אבל אף אחד לא
עונה.
כולם מאגניבים. אדישים ומרוצים.כל היום עם חיוך מזוייף.
מה נישמע? הכל בסדר. לא לא, אין צורך שתענה. לא שאלתי כדי
שתענה, זה לא באמת מעניין. אני הרי אדיש, לא איכפת לי שאתה
סובל. תגיד בסדר ותשתוק!
סקס, רק לשם הסיפוק. חום אני מקבל מהתנור.
אהבה, אה כן כן, אני מחפש. כל אחד מחפש. אבל בנתיים הלב שלי
גוסס, המוניות שלי איבדה את עוצמתה, והכוח שלי.... אה,  מה זה
משנה, לפחות אני מאגניב.
הכל מסביב מעורפל, וטוב שכך. עדיף לא לראות, עדיף לקחת עוד
שאחתא ולהיות מסטול, ככה לפחות אני אפסיק לשנוא את עצמי, אפסיק
לחשוב איך אני ניראה. ככה אני אשכח שאני לא מצליח למצוא אהבה,
ככה אני אפסיק להרגיש מגוחך. ואולי, אולי ככה  סוף סוף באמת לא
יהיה לי איכפת.