בבוקר אחד
(היה קר במיוחד)
ללא שום אזהרה
פתאום זה קרה:

קמה תמנע
חצי ישנה
(ככה זה לפעמים
כשעדיין חולמים)
ומתוך עולמות
מוזרים, משונים
שיצרו חלומות
כמו בתוך עננים
או אולי כמו בסרט
או בדרך אחרת
אמרה:

"אבא, מה ההבדל
בין פיל לפלפל?"

שקט.

דממה.

מה??????????

"נו! מה ההבדל
בין פיל לפלפל?"

"פלפל ופיל?
זה בכלל לא שאיל!
מה זאת אומרת?
לאן את חותרת?
איפה הקשר?
שאלה ללא פשר!

זה...
זה בדיוק כמו לשאול
אם אפשר לאכול
ירוק או סגול.
זאת שטות! זה הכל.
שאלה מבלבלת!
טוב שאת לא שואלת
גם מה ההבדלת
בין פילה ופלפלת!"

ואז -  אבא ראה
שבעצם טעה....
למה לא - הוא חשב
שבעצם עכשיו
פתאום המילים
ישברו הכלים,
יעזבו את הכל
ויכריזו בקול
בלי מורא ובלי מורך
הכרזת עצמאות:
"אין לנו צורך
כלל ב - משמעות"
ואז כמו שיכורות
יסירו מוסרות:
"לא צריך כבר לטרוח
לאמץ את המוח.
ואפשר כבר לתת
ללשון לחרטט
ולרוץ לה לבד.
ואין  אף אחד
שיוכל לעצור
את החופש ליצור
ללא כל קשיים
משפטים טפשיים.
משפטים בלי פירוש
וללא כל שימוש
מילים בלי שום קשר
ופסוקים ללא פשר"

ועכשיו, יש תשובה
לסוגיה חשובה.
אז כך:

ההבדל
בין פיל לפלפל
זה שפיל מפולפל
לא טיפש כלל וכלל,
אך אם פיל מתפלפל
ולא מתבלבל,
גם פלפל מתפלל
כל היום והליל
ואומר תהלים
עם עדת פלפלים.

ואת אשת הפיל
אי אפשר להפיל
כי היא - הפילה
רק תגיד עוד מילה
לפיל - בעלה
(כלומר  - לפילה)
שישמור במחילה
מפני נפילה.
מחילה? זה סתם חור
אז איך זה ישמור
מנפילה (או: ענקת)
שתבוא לה בשקט?

ופלפל? מה איתו?
מה קורה עם אשתו?
זו הגברת פלפלת
(או אולי פלפלה)
למה היא משתוללת
ללא כל עילה  
אולי זה פלפלה
(הפלפל - בעלה)
שללא כל ספק
אינו מספק
לאשתו (פלפלית)
רווחה כלכלית?

יש עוד אלף שורות
שעד קץ הדורות
ניתן לאסוף
כמעט עד אינסוף.
אבל מה לעשות
והאוכל מוכן
אז מספיק עם השיר
וניגש לשולחן.