אני מתחרטת

שהייתי איתו והוא הזיכרון האחרון שלי

שלא השקעתי בעצמי

ששיקרתי לעצמי

שנתתי לו לעשות בי והאשמתי אותו... חצופה

שאני תלויה ומטיפה לאחרים להיות עצמאיים

שאני שונאת את עצמי

שאני אוהבת את עצמי

שאני עומדת להיות כלום

שאני ממשיכה לשקר לעצמי

שאני חושבת שאני משהו, ולא מוציאה את זה

שאני רעה לחברות שלי והן אלי, בלי כוונה(?)

שאני פתטית, אפילו אם זה רק בעיניי עצמי


שאני אני




=====================================

מי שרוצה הסבר מוזמן לשאול, ותהיו עדינים