אחרי ערב של שתייה כבדה. במועדון הסהרה. הבקרדי בקולה עדיין
הלם לה ברקות. גם הרגל כאבה לה. לא הייתה ברירה. הצליחה לגרור
עצמה בקשיים מרובים מהמיטה. איכשהו התייצבה מסוחררת. הצצה
חטופה במראה, ארבעים ושלוש שנותיה ניכרות. אבל בעצם מה איכפת.
זה לעשות חיים. שימחה נטולת מעצורים. רקדה בטירוף לצלילי
המוזיקה. שלושה חיזרו אחריה. קצת אפשר היה להתבעס מהזקנים שגם
ניסו אבל זה מחמאה. אחרי ההרפתקה האחרונה עם הרצל שהסתיימה
במוצאי שבת אפשר לקוות שהגרוע מכל כבר אחריה. הוויכוח התחיל על
איזו שטות. ולמחנק שרבץ לה בגרון התווספו האיסורים החמורים
שהטיל עליה. התערב בכל דבר המנוול. זה מתחיל במי יכנס הביתה
ומי לא. ובסך הכל איך שלא חושבים על זה, הבית הוא שלה. הוא עבר
לגור אתה רק לפני אחד עשר חודשים. המון אהבה ופרגון הדדי. כל
הסימנים הראו שפעם שניה תהיה יותר מוצלחת. פה ושם תקריות קלות
לא משמעותיות עם דנה שלה. יחסה את זה רוב הזמן למרד גיל העשרה
שעובר על דנה. וגם פרשת הגירושין המכוערים הראשונה מאיציק,
אביה הביולוגי. אחר כך האסון בו התחשמל למוות עידן ותקרת העולם
קרסה על ראשן. והאשמותיו כאילו היא אחראית למותו המיותר של
עידני. ואז מצאה מושיעה. מנהלת בכירה באיזה בנק. זה עתה חיתנה
את בנה הבכור. בעלה עבד חצי משרה מהבית. היה קצין בכיר בצבא
בדימוס. חיל החימוש. וחוץ מזה היה איש נעים. תמיד הציע לה
לאכול משהו. או לשתות. למרות שבסך הכל הייתה עוזרת בית. שיתפה
אותם בבעיותיה. והם גילו המון אכפתיות. עזרו בכל דבר אפשרי.
היו כל כך הפוכים לה. היא דיברה בקול רם. הם בלחש. הם ממוצא
אשכנזי. היא מזרחי. הם נשואים באושר רב כל כך הרבה שנים. היא
התחתנה צעירה והתגרשה.
באותו בוקר הוא חזר מפגישת עסקים מאוחר. היא הגיעה בעשר במקום
בתשע. קצת צלעה. עדיין כאבה לה הרגל מהבעיטה שחטפה מהרצל הבן
זונה. בקושי רב הצליחה לארגן את הבלגן במטבח. צלצול בדלת החריד
אותה. נכנס איש צעיר אולי בן שלושים. אמר שלום. תכף יגיע
הבעלבית. נפגשים בענייני עסקים. סיפרה לו על עצמה. הרגישה
שיכולה להשתפך. מה איכפת לה בכלל לא תראה אותו יותר. המילים
נשפכו כאשד מתפרץ. פתאום התחילה לבכות. היה כל כך מבין שזה
הדהים אותה. ניגש אליה עם מפית. אמר לה תנגבי. תתלונני במשטרה.
אמרה שלא איכפת לה כבר ממילא אחיה בא ודיבר עם הרצל. אחר כך
הוא לקח את הדברים שלו שלא על מנת לשוב. מגיע לו. מה הוא חושב
לעצמו אם הוא מביא משכורת מותר לו הכל. ביקש סליחה. אמר שהיה
שתוי. הבחור אמר כי היא בכל אופן חייבת לפנות למשטרה. נכנס
הבעלבית. הם ישבו בחוץ איזה חצי שעה ודיברו אנגלית או אידיש,
ממילא לא הבינה. ואז הבחור הלך. היא הגיעה בינתיים לחדר השינה.
סיימה להחליף מצעים. ואז הוא נכנס. שאלה אותו משהו. התקרב קצת
לשמוע. פתאום התפרצה בבכי. הוא התקרב. ופתאום בצורה הכי טבעית
חיבק אותה. נישק. הדף אותה קלות אל המיטה. ריח הסדינים הנקיים
עלה באפה. התפשטו בבהילות. כמה הדיפות קלות והוא גמר. חשבה
לעצמה נו זהו. כמו כל הגברים. אמר לה בקרירות תמשיכי לנקות את
הבית. ככה זה כשאת עוזרת.