אני לא אוהב שאת בדיכאון, ככה יותר טוב שאת מחייכת, אם הוא היה
יודע שאני מחייכת בגלל הניתוח.
ניתוח לא מסובך של כריתת עצב.
כרתו לי את העצב לפי כמה ימים, ומאז אני רק מחייכת, אני לא
יכולה להיות עצובה.
העצב הוא הגורם מס' אחד להתאבדות ואני הייתי ברמת סיכון גבוהה
כי הייתי עצובה.
שלחו אותי לפסיכיאטרית שאחרי שלוש פגישות היא קראה להורים שלי
ועשתה להם שטיפת מוח שאני צריכה ניתוח אם אני אעבור אותו אז
הסיכוי שאני אנסה להתאבד יקטן, תוך שבועיים כבר קבעו לי תור
ועשו את הניתוח, לירון אמרתי שאני הולכת לעשות ניתוח בשיניים.
שיצאתי מהניתוח להתאוששות החיוך הופיע, חיוך מזויף כזה של מלכת
יופי אבא ואימא חייכו חיוך מאוזן לאוזן ונסענו הביתה משפחה
מאושרת ומחיוייכת.
ירון ואני כבר חצי שנה ביחד ועכשיו הוא אומר שככה הוא יותר
אוהב אותי, שמשהו בי השתנה והוא ממש מאושר מהשינוי.
אחרי השיחה עם ירון הלכתי הביתה הוצאתי מהארון את כל הכדורי
שינה של אימא שלי, לקחתי את הוודקה של אבא ויצאתי החוצה.
עכשיו אני שוכבת במיטה לבנה בבית חולים לבן, אחרי שטיפת קיבה
וכל כך כואב לי .
אבל אני עדיין עם חיוך גדול על הפרצוף