השמש רד והיום כונס
ונגר כבר הניח מסמר וקורנס,
וקול דממה ושירת כוכבים
גאתה ועלתה בליבות אנשים.
באורות הרחוב הודלקה השלהבת
ואם זמזמה לביתה הנשכבת,
ובקצה המזרח התמתח הסהר
וימחה את טלליו ויצחק הוא כנער.
ותשקוט הקריה ותעף הקרת
ותיתן אל הליל לבה למשמרת,
והרוח עברה ולטפה את העיר
ותשחק ותדבק ותצא עלי שיר.
ואל מול קסיופאה עומדת איתן
תישקף מתחתיה גינת הבוסתן,
וכסות לבנה וצעד ענוג
הפכו לנערה בין עצי האתרוג.
ממכר הוא הליל ויפה השלווה
מה מתוק האוויר הספוג אהבה,
ועדים עפאים ורואה היא הדרך
ליטוף אהבים חמוקיים וירך.
והארץ שקטה ותידום לבלי נוע
ותפרוש תחתיהם את כנפה כיצוע,
תישק ברכות לנערה ולעלם
ומעל נפרשו עננים בשמי קדם.
ויתן הצרצר את קולו בצרצור
נשפה התנשמת נעור השחרור,
ושכוי על גדר יתנער ויצווח
עלתה החמה בפינת המזרח. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.