הלילה שוב חלמתי עליך.
כמו במציאות, גם בחלום היית רחוקה ממני.
ניראת כאילו בהישג יד, אך למעשה עולם שלם מפריד ביננו.

נפגשנו לראשונה בתיכון,
אני הייתי צעיר ואת - רבים ידעו אותך.
הקשר שנראה מצליח הדרדר במהירות ונפרדנו לאחר כשנה.
דווקא כאשר רבים מבני כיתתי חיזרו אחריך.

ואת חיכית לי כאן באוניברסיטה.
ידעתי שאפגוש אותך כאן וחששתי מהרגע הזה.
ואת חיכיתי לי, ובת שחוק על שפתיך.
או שמא היה זה לעג?

שנים ניסיתי להבין אותך, ואת התעמרת בי.
שאלתי חברים "מה היא רוצה ממני?", אך הם לא ידעו לענות.
פניתי לאנשי מקצוע, אך ללא הועל.

את מקניטה אותי במציאות,
רודפת אותי בחלומות.


כמה שאני שונא פיסיקה!