|
רק את השקט אני זוכרת
כמעט
פשוט הייתי הזויה מידי
מסמי הרגעה.
לא בית חולים פסיכוטי,
סתם משהו רגיל
תחנת ביניים-
עד לתרופה הבאה.
את המציאות הבודדת
שנמדדה בדקות
העברתי בבחינה חודרנית
של טיפות שנשרו לי
ישר לוריד
באינפוזיה
ובצליל שהן יצרו
נזכרתי שזו כמעט אותה הרגשה
כמו טיפות של דם
שנשרו לי
ישר ללב.
את מה שהיה אחר כך
אני כמעט ולא זוכרת
פשוט הייתי רגועה מידי
מסמי הזייה. |
|
|
שאלה: האם זה
שמאשר את
הסלוגנים מבין
את הסלוגנים
שהוא מאשר?
או שהוא מאשר גם
סלוגנים חסרי
פשר כדי שנחשוב
שאם אישרו אותם
בטוח הם אומרים
משהו או שהם
מצחיקים בטירוף
ואנחנו פשוט לא
הבנו?
או שסתם הוא
רוצה להראות
מתוחכם.
שאול המשורר
בייאוש עמוק
רוצה תשובה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.