מיכל אבני / לה לה לה! |
ונשמתי ריחפה אל על
המבט שלו חזר
המצב כבר אינו מנוצל
חיוך גדול על שפתי
עיניו בוהקות
ומשאלת לב גדולה
התגשמה בין השורות
פחד מהתרסקות
שבב של נפש
ופרח גבעול
נודר נדרים
ואני בפינה
יושבת חושבת
סופרת כבשים
סופרת כבישים....
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|