הדימעה פרצה מעיני
בשעה שקופידון משך חזרה את חיצו.
השקיעה נהפכה לאדומה
והשמש למרום לא חזרה.
אמרת שאת צריכה זמן לחשוב
אמרת שאת רוצה להיות לבד,
המילה "לבד", לבדה כדי לגרום ללב להתקשות
לעורקים להתרוקן
לעלים לנשור
ולקור לחדור..
השנה נפתחה בהכרזות
על התחלות ועל כפיות.
הלילה נחתם בנשיקה
שאפילו אלוהים לא חזה.
אמרת שאת שונאת משחקים.
משחק שהחל במבוכים ודרקונים
נעלם בשלב המשחקים המוקדמים.
אם כל זה היה חלום,
אמרי מדוע אני רועד בשעה שעיניך מביטות.
מדוע אני מתעורר כשניחוח גופך אופף אותי.
המשחק הגיע לסיומו המר.
הכוכבים כבר לא נוצצים,
והירח מכוסה על ידי העננים.
הגשמים ממלאים את החור
או שמא אלה דמעות המלאכים.
עכשיו שהגלים רגעו, והחול יבש
תוהה אני
האם כל זה היה רק עוד חלום.
דבר אחד לבטח אדע,
בשעה שהבטתי לתוך עיניו של קופידון,
המלאך ובידו החץ המגואל באהבה השפיל מבטו.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.