למיצי (ופאני) בהמון אהבה.

אויטה פארון לא מתה. זה הכל קונספירציה אחת גדולה. בדיוק כמו
שאתם חושבים שאלויס מת, שאוסוולד רצח את קנדי, או שקיפי זה
בעצם שרי צוריאל.
אויטה פארון חיה פה, לא רחוק, כמובן היא שינתה את השם ואת
עיצוב השיער, אבל בתוכה היא אותה אויטה והיא עדין בלונדינית.
למה אישה שהיה לה הכל קמה ועוזבת יום אחד ? ועוד נותנת לכולם
לחשוב שהיא מתה ? היא פשוט לא יכלה יותר עם החוסר פרטיות, עם
זה שכולם מעורבים לה בחיים, היא רצתה שינוי, אבל מכיוון שהיא
נולדה בדרום אמריקה, היא לא יכלה לסוע לשם, ובמקום זה היא באה
לארץ או אם תרצו, עשתה עליה. הספקנים ביניכם תוהים אם כך לשם
מה הביום של מותה ?
צריך להבין שני דברים, הראשון, שעמה שאהב אותה כל כך היה נפגע
עמוקות והדבר האחרון שאויטה רצתה זה לפגוע בהם. הנושא השני
נובע מאישיותה, אויטה תמיד אהבה לתת שואו טוב, היא ידעה שבלי
זה, זה לא אותו דבר, ובמותה כמו בחייה, הייתה חייבת לתת את
השואו הכי טוב שיש.
ומאז היא פה, עשתה עליה, למדה באולפן, כאחת האדם, לוקחת חלק
בכל מה שהוא חלק מהאתוס הציוני, כדי להיות אזרחית למופת למען
העם והמולדת. היא אפילו עיברתה את השם שלה מפארון לפאני, שגם
מתחיל באות פ' ואפשר לראות את הדמיון.
ומאיפה אני מכיר אותה ? מה זאת אומרת ? היא אימא של מיצי, חברה
שלי עוד מהגן.
אז למה החלטתי שהיא אויטה ? זה לא שהחלטתי, זאת פשוט היא. רק
תראו אותה ומייד תדעו. כל בוקר בדרך לבי"ס כשאני עובר ליד הבית
של מיצי, מיצי מחכה לי למטה, ואימא של מיצי, אויטה עומדת למעלה
במרפסת ומנופפת לנו לשלום, ממש כמו אז בימים הטובים ביחד עם
חואן, שערה הבלונדיני כבר לא נוצץ כמו פעם, ומצדעיה מציצה
השיבה לפעמים, אבל בפנים היא עדין אותה אויטה. (שכחתי לספר אבל
מיצי ואימא שלה אויטה, גרות מול גן עם כיכר גדולה, בדיוק כמו
פעם, בארגנטינה, יכול להיות שאויטה מקווה שאני אדליף את הסוד
שלה ואז יתאספו המונים בכיכר ובאמת יהיה לה למי לנופף). כמובן
שחואן כבר לא נמצא איתה היום, במקום זה היא התחתנה עם מושון,
אבא של מיצי (יום אחד אני ומיצי נתחתן ואז גם אני אוכל לקרוא
לו אבא, אבל כרגע אני קורא לו מושון). למושון יש חנות לכל מיני
דברים, והמון סוגים של ממתקים ושוקולדים ( רק בשביל זה כדאי
להתחתן עם מיצי, כי אז אפשר לאכול בחנות חופשי מה שרוצים)
ואחרי שאויטה מסיימת לנופף לנו לשלום מהמרפסת (ואנחנו מנופפים
בחזרה, בכל זאת אויטה, פעם אנשים היו באים לבואנוס-איירס
במיוחד כדי לראות אותה, אז שאנחנו לא נעשה את המאמץ ?) אז אחרי
שהיא מסיימת לנופף לנו ולשאר הרחוב לשלום, היא הולכת לעזור
למושון בחנות.  פעם עשינו כל הילדים מדורה לל"ג בעומר, ובאו
ילדים מכיתה יותר גדולה, ולקחו לנו חלק מהממתקים. חלק מהבנות
בכו, וכמה בנים רצו להרביץ להם. אויטה אימא של מיצי שמעה על זה
ומיד הביאה מהחנות שלה ושל מושון המון ממתקים וחילקה לנו אותם,
כמו שהיא הייתה עושה בימים הטובים, לכל העניים והרעבים
בארגנטינה.
למיצי, שזה השם האמיתי של מיצי, בתור שם חיבה היא קוראת
ארגנטינה.  פעם חזרנו מבי"ס וחלק מהילדים צחקו על מיצי שיש לה
שם כזה, שיותר מתאים לחתולה מאשר לילדה. מיצי באה הביתה,
והתחילה לבכות כבר בחדר מדרגות. אויטה ירדה לקראתה, חיבקה
אותה, לקחה אותה לדירה, וכל הדרך אמרה  לה בספרדית ועברית, די
די, אל תבכי ארגנטינה.  אני עמדתי כמה מדרגות מלמטה, הסתכלתי
עליה מהופנט והבנתי למה הארגנטינאים אהבו אותה כל כך.