היום בספרייה
פרסתי את החומר הלימודי שלי על כל השולחן
פשטתי רגליים והתרווחתי והתחלתי לעבוד
לקרוא מאמרים ולמיין חומר
פתאום נגיעה קלה
הרגליים של הבחור
שישב בשולחן המקביל לי
נגעו ברגליי הכמהות חצי בכוונה
אז תקעתי בו מבט קצר של רוצחת למרות ש

וזה לא היה מכעס
זה היה כי נזכרתי
ביום חמישי אחד היסטורי
כשנפגשתי לראשונה עם אהוב לבי דאז
האהבה האבסלוטית שנתפוגגה לטובת
השכחה הקשה הנוכחית

הקרמבו הראשון של החורף
הפעם הראשונה בה התבלבלו לי כפות הרגליים עם מישהו אחר
והרגשתי דרך הגרביים תשוקה ועונג שלא ידעתי שגרביים יודעות
הבוקר הראשון והקסום אחרי שישנו שלושתנו כשהרגליים
מציצות מחוץ למיטה וחצי  - ושנינו עם התשוקה המאופקת
אני זוכרת בדיוק מה הוא אמר לי בלחש כשהיא
הלכה לשירותים בבוקר , בעודו מביט בי

" התבוננתי בך כל הלילה
ולא ראיתי דבר
עד שנתגנבו
כמה זקיקים דקים ורכים של בוקר
מבעד לחריצי התריס
והם האירו פנייך
וראיתי כמה שאת יפה "

איני זוכרת בוקר כל כל נעים מעולם
וזה רגע קפוא בזמן שיישאר לי
לעולם.

אני יכולה כמו שאומר יהונתן לפרוט אותו עכשיו
למטבעות קטנים של מבטים
לפרוטות של מגע ואולי
לאגורות שחוקות של חיוך

אני יכולה להסתכל הרגע הקפוא שלי
ולאתר בפניך מבט חם ומלטף
מחייך אליי חיוך קטן וממזרי
והעיניים שלנו נוצצות

אהבה