היה גם קייטרינג סיני כשר למהדרין
(גליתוש חושבת שהיא מאוד אופנתית)
השארנו את שחראצל אמא שלי, אבל לקחנו פלאפון ליתר בטחון.
אבא של שחר לבש את המכנסיים שלו מהחתונה
(הוא אומר שצריך לנצל את זה כי  הם עלו לנו הרבה כסף)
עם החולצה של החתונה,  והנעליים, וגם העניבה. רק בלי הז'קט.
הוא דווקא נראה טוב, אבל לא אמרתי לו את זה.
השיער שלו היה רטוב ומסורק לאחור, והיה לו ריח מריר של
אפטרשייב קל
שמתי לב לזה אחרי כמה כוסות יין  לבן, ומצאתי את עצמי נתלית לו
על הכתף ומצחקקת.
הוא העמיד אותי ליד לוח עטוף בטול של כלות עם שמות וסיכות
צבעוניות
תבדקי איפה אנחנו יושבים, הוא אמר, אני הולך להגיד שלום להורים
של גליתוש
גליתוש עצמה עוד היתה כנראה בצילומים. אני שונאת שהחתן וכלה
מאחרים.
מצאתי את השמות שלנו ליד כל מיני שמות שאני לא מכירה
וניגשתי לבר לחכות לאבא של שחר.
הוא חזר עם סימן של אודם על הלחי, ואני מחיתי את הסימן באצבעות
רטובות מרוק
זה קצת הפריע לו והוא הזיז את הראש
אבל לא היה לי מה לעשות.
רוצה לשתות משהו? הוא שאל, וביקש מהברמן שימזוג לי
אה, הנה גליתוש, חכי שניה אני הולך להגיד לה שלום.
עד שהגענו לשולחן כבר התנדנדתי
התיישבנו מול שלושה זוגות שאני לא מכירה, חברים של גליתוש מבית
הספר היסודי..
(איך שהן שומרות על קשרים, הרווקות האלה)
מישהו עם גיטרה הקריא איזה חוזה
וגליתוש והבחור החדש דרכו ביחד על  פרורסצנט.
אחר כך הבחור החדש ישב על כסא מול גליתוש, ושר לה שיר אהבה
תימני.
הוא לא היה תימני בעצמו, וזה היה די מצחיק
ובפזמון מחאתי כפיים  והתנדנדתי על הכסא
(לא היה  לי על מה לדבר עם האנשים שישבו  מולי ואכלו אגרולים
ממולאים בכרוב)
את בכלל לא  בקצב, אבא של שחר אמר לי
אז מה? אמרתי לו, אבל הפסקתי למחוא כפיים
ניגבתי את העיניים בגב היד. שכחתי שהן  מאופרות.
תראי אייך את נראית , הוא לחש לי, ולא היה ממש נחמד
גליתוש התחילה לעבור בין השולחנות, וקודם כל ניגשה אליו
בזרועות חשופות, פרושות לרווחה.
אני יצאתי החוצה
מה קרה? אבא של שחר יצא אחרי, למה הלכת?
אני רוצה הביתה, אמרתי לו, קח אותי הביתה.
אני לא לוקח אותך לשום מקום, הוא אמר
שני אנשים זקנים עברו לידנו, תומכים זה בזה ומשוחחים בקול רם
בואי, אבא של שחר אמר לי ואחז במרפק שלי, בואי תאכלי משהו
לא רוצה, אמרתי לו, אני רוצה הביתה. קח אותי הביתה
אנחנו לא הולכים עכשיו לשום מקום,  הוא אמר, החתונה רק התחילה
מוזיקה התחילה להישמע מהאוהל הלבן הענקי
בואי, גליתוש אמרה שהיא רוצה לרקוד איתי את הריקוד הראשון
שגליתוש תרקוד עם החתן שלה, אמרתי לו, אתה הולך עכשיו הביתה
שלך
אני לא הולך לשום מקום, הוא אמר, אני הולך לרקוד. אתה באה או
לא?
לא
אמרתי לו
טוב, הוא אמר והוציא מכיסו את מפתחות המכונית.  אני כבר אמצא
איך להגיע הביתה.
התנדנדתי לאיטי על השביל (לאן היה לי למהר?) והלכתי אל מגרש
החניה
הוא היה קצת רחוק, וגם לקח לי הרבה זמן למצוא את האוטו שלנו,
כי הגענו בין הראשונים, ולא זכרתי שהיו כל כך הרבה מכוניות
מסביב.
בקושי פתחתי את הדלת, והתיישבתי מאחורי ההגה.

נו, זוזי קצת, הוא אמר.
מה? שאלתי אותו
נו, קומי, תעברי אחורה, הוא אמר, והיה פרוע ובלי עניבה
אתה מזיע, אמרתי לו, זה נגמר?
כן, נגמר, הולכים הביתה, הוא אמר, ועזר לי לצאת ולעבור למושב
האחורי.