ואחר-כך ממשיכים.
עץ שאיבד ענף מדמם,
אך אינו נופל.
מביטים בהשתאות
במקום הגדם.
אתמול היה,
עכשיו איננו,
ורק הזיכרונות מתדפקים, מכאיבים.
ובדמיון השנים עוברות גם עליו.
הוא גדל, השנים מתווספות.
קמט צחוק מופיע ליד עפעפיו.
בזרועותיו הוא מרים תינוקות.
בחגים הם כולם אצל שולחנך.
הוא מחייך אל ילדיך האחרים.
ילדיו וילדיהם משחקים, מתקוטטים.
הבית מלא אור.
את יושבת בחדר החשוך,
מדליקה מנורת שולחן.
בדמיון השנים עוברות גם עליו,
בתמונה הוא עוד ילד קטן .
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.