קובי נדיב / מרק ערמונים |
הים, פניו אל האופק,
לשון כתמתמת נשלחת
ללקק שפת שמיים קמוטת עננים.
עוד מעט וזיפי הסלעים יגולחו באיבחת תער חושך,
אחוז ברוחות צפוניות
ישאירו ללילה רק חול ולים פנים חלקות
את מי מענין קצה חזוני, הניזון ממראות גובה קרקע?
והאם אני אוכל, בבוא רוח צפון לאגד את כל קצוותי
ולהוביל אותם הבייתה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|