|
מה עובר עליי?
אולי זה רק הגעגוע
שום דבר כבר לא ידוע
כל מה שיש זה אולי
למה זה בא לי עכשיו?
אולי זה רק הפחדים
שדוקרים כמו סכינים חדים
מבלי שזה בכלל יכאב
איך אני אעבור את זה?
אולי הכל ייהרס ויתקלקל
הראש יתפוצץ והלב יתבלבל
לא טוב להשאיר את הכל בחזה
לאן זה יובל אותי?
אולי שוב אראה את הכל
אטעם את הריח ואשמע את הקול
אפתח את הדלת ללא-אמיתי
כמה כוח נותר לי?
אני צריכה לנשום אוויר
הגוף שלי חלש והלב שביר
אבל הראש שלי צלול וקליל
איפה אמצא אותך?
אולי בשדה ליד האורנים
הכל סביבך מוצף פרחים קטנים
מנסה לשווא לברוח ממותך.
אבל, מה זה משנה? |
|
|
כל פעם שאת
אוהבת את התל
אביבי שלך, את
אוהבת את זאת
שהתל אביבי אהב
שאהבה את
הירושלמי שאהב
את החיפאית
שאהבה את
האשדודי שאהב את
את הגן יבנאית.
(ואתם יודעים
איך זה גן
יבנאיות.)
המלגזן הזועם
מסביר למה לא
כדאי לאהוב תל
אביבים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.