פרוש המלה הזנק הוא סטרט-אפ.

"נא חתמי על החוזה המונח לפניך, שאת מודעת לכל ההשלכות שעשויות
לצוץ בעקבות הטיפול. שאת חותמת עליו בדעה צלולה ובהכרה ברורה
שזה רצונך."

חיכיתי. זה הרגע שבו רוב הנבדקים היו שואלים את השאלה המתבקשת.
ואכן היא שאלה. "מה הן ההשלכות? מהן תופעות הלוואי?"

הסברתי לה. כמעט עשר דקות.

פתחנו את המכון לניקוי לפני כמעט חצי שנה, ורוב התקציב שלנו
הושקע במחקר ופיתוח. ככה זה, אני וגבריאל תמיד היינו יותר
טובים בתחום של הרעיונות, ופחות במימוש שלהם. אבל מכון הניקוי
היה מבוסס על רעיון כל כך מדהים, שהיינו משוכנעים שלא יתכן
שיכשל.

מאז ומעולם פעל המדע תחת הדגל של הקטנת הסבל ומניעתו. ואילו
אנחנו, אנחנו המצאנו דרך למחוק את הסבל. מעט ידע בפיסיקה
קוואנטית עזר לנו. אם לומר את האמת, מעט מאד ידע בפיסיקה
קוואנטית. כמו שאומרים כל המדענים בתחום, ככל שאתה יודע יותר
בפיסיקה קוואנטית, אתה מבין פחות. אז השתדלנו לדעת כמה שפחות,
רק המינימום הנדרש על מנת לפתח את המכשיר.

המכשיר שלנו נראה קצת כמו מכונת כביסה גדולה. מספיק גדולה על
מנת להכניס לתוכה אדם. הוא היה מבוסס על הבדלים בספין המגנטי
של רגשות מסוגים שונים. בודדנו את הערך המגנטי של הספין המקושר
לתאי זכרון המכילים עצב, ואת הערך הזה העלמנו, על ידי שידור של
ספין בכיוון הפוך היוצר התאבכות מגנטית הורסת, ובכך מעלים כל
זכר להם.
איבדתי אתכם? בוא ננסה שוב.

מכונת כביסה עובדת על עקרון של סיבוב הבגדים בתוך התוף, כאשר
בשעת הסיבובים המהירים היא מנצלת את הכוח הצנטריפוגלי, על מנת
להפריד בין הכביסה, לבין המים. דוגמה נוספת היא צנטריפוגה,
המשמשת להפרדה של חלב מן השומן שבו. המכונה שלנו עשתה דבר
דומה, אבל קצת יותר מסובך.

היה עלינו למצוא בדיוק את ערך הספין המשוייך לעצב, ולבטל אותו
בלבד, משום שלא רצינו לפגוע ברגשות אחרים, יותר "כבדים" ויותר
"קלים" ממנו. ההסבר הפיסיקלי כאן ידרוש יותר עמודים וזמן ממה
שיש ברשותי, ולכן פשוט אסכם שבניית המכונה הייתה החלק הקל.

החלק השיווקי היה יותר בעייתי, מכיוון שאז כבר היינו מודעים
למובן של המכונה, ומה היא מסוגלת לגרום. יועץ מבריק לענייני
שיווק ייעץ לנו להמשיך עם הפרוייקט, ופשוט לספר על כל הסיכונים
לפני ביצוע הטיפול. "תחשבו על זה. קחו את הכסף מראש, כך שהלקוח
לא יוכל להתחרט. ואל מול המכונה, אלצו אותו לחתום שהוא מבין את
כל ההשלכות. סמכו עלי, אף אחד לא יסכים לחתום. ואתם תוכלו
להרוויח את הכסף במצפון שקט, ולעבור לסטרט אפ הבא."

וזה אכן מה שעשינו. והוא צדק כמעט תמיד. ההשלכות, כן.

"תופעות הלוואי של הטיפול הן מילוי המטרה המוצהרת של הניקוי.
את באמת תשכחי את הכאב, ואת החוויה שבה זכית לו."

ניסיתי להדגים "תחשבי על הפעם הראשונה בה הלכת לבית הספר.
חוויה עוצמתית, אולם היה כרוך בה כאב. נפרדת מאבא או אמא שאחזו
בידך הרועדת, ויצאת לך לדרך חדשה בכוחות עצמך. את החוויה הזו
סביר להניח שתשכחי. או הכלב שאהבת כשהיית נערה, והזכרונות ממנו
כרוכים בכאב, משום שמת לבסוף בייסורים גדולים. גם אותו ניתן
להניח שתשכחי."

התבוננתי בה. "יש לך ילדים?" שאלתי.

"כן. שתי בנות." ענתה, ועיניה נצצו.

נאנחתי קלות. "את תשכחי את הלידה שלהן. תשכחי את הפעם שבה בתך
נפלה מראש המדרגות ושברה את היד, ורצת איתה לבית החולים. תשכחי
את היום שבו הלכה לבית הספר לראשונה, והרגשת שאת מאבדת אותה.
תשכחי את היום שבו יצאה לראשונה עם חבר בערב, והודיעה שהיא לא
יודעת מתי תחזור, כי אז חשת לראשונה שאת מזדקנת. את כל אלו
תשכחי."

המתנתי. כל אדם סביר היה קם מן המכונה ועוזב, אך היא עדיין
שקלה.

"את הגירושין, האם אשכח אותם?" שאלה.

"כן. אין לנו יכולת הבחנה בין כאב טוב לכאב רע. את תשכחי את
הגירושין, וגם את הכאב שגרמו לך כל אותם מאהבים לעת מצוא שלקחת
לך אחרי הגירושין, כדי לשכוח את הכאב. וכשתשכחי אותם, תאבדי גם
את מתנות הידע שנתנו לך, את העוצמה והחוסן הנפשי שכל הכאבים
האלה חישלו לך."

הייתי בטוחה ששברתי אותה, אך היא הפתיעה אותי. בתנועה מהירה
לקחה את החוזה וחתמה עליו חתימה גדולה, עם נקודה בקצה. "אני
מוכנה" אמרה לי, ופניה קורנות.

בדחילו ורחימו סגרתי עליה את הדלת, ופתחתי בתהליך הניקוי. חצי
שעה נדרשה, בעוד שהממוצע לפי נסיוני הדל עשר דקות. כנראה שהיה
לה לא מעט כאב בנשמה, לאשה הזו. אבל עכשיו, אחרי הטיפול, יהיה
קשה לקרוא לה כך.

כשהוצאתי אותה, היא חייכה אלי, והוציאה את האצבע מהפה. היו לה
פנים רכות ועדינות, מצח חלק מקמטים, ועיניים חומות צוחקות. לא
יכולתי לעמוד בפניה. הרמתי טלפון אל גבריאל.

"בוא חמוד. יש לנו מצטרפת חדשה לגן." הוא מבין אותי, האיש שלי.
הוא יודע שאני לא יכולה לעמוד בפני הקסם שלהן.

גבריאל בא, דוחף עגלה. הגודל והמשקל שלה לא השתנו, למרות
הטיפול, שהרי הוא נפשי בעיקרו. גבריאל מתוק נורא, ומבין. הוא
לקח אותה אל הגן, אל האחרות שעברו ניקוי. "מזל טוב ילדה. יום
הולדת שמח" לחשתי בעקבותיה.

תמיד רציתי תינוקת. ועכשיו יש כבר חמש.

(נובמבר 2000)