|
גם חברים טובים טועים
בלי לדעת
מה הולך אצלך בראש
בתאונת שרשרת פתאומית
ללא
אופק וסוף
וזה כל כך מקרי
כל כך עמוק
פזמון: איך איבדתי אותך
חברות כל כך טובה?
איך הכל דעך
בלי שהרגשתי בכך?
גם חברים טובים טועים
בלי לדעת, בלי להרגיש
שקיעה של רוגע במכחול
תחזור אלי מהמחשבה
תמצא אותי באותה פינה
יושב ומחכה בתקווה
אתה עוד מבין אותי
מה עוד נשאר לי?
או שאף-פעם לא היה...
פזמון: איך איבדתי אותך
חברות כל כך טובה?... |
|
|
הכי מביא לי
תסעיף זה מורה
אחד קרון טאב.
כל בוקר, ככה
לפני שאני עוצם
תעיניים, מתקשר
אלי אומר תעשה
גיבוי. כל חמש
שעות מתקשר אומר
תנקה את הטבלה.
כל חמש דקות
אומר תסדר לי את
הבר. הגיעו
מים!
אני דורש זכויות
לפחות כמו פועלו
של בועז רימר.
אני רוצה הטבות!
אני רוצה כסא
בחדר מורים. אני
רוצה הפסקת תה
בצהריים!
מרסלוס שרת
הבמה, אחרי שלא
עצם עין שבועיים
ועוד אין לו
איגוד מקצועי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.