זה לא קורה כל יום.
את מתעוררת בתקווה לכך,
אך לא מאמינה עד שזה קורה.
עד שבוקר אחד את פותחת את העיניים
ולפניך מתנה באריזה כחולה.
בהתחלה את חוששת לפתוח,
מתרגשת רק מהעובדה שהיא אכן מונחת שם.
קשה לעמוד בפיתוי,
אבל את ממשיכה להתכרבל תחת השמיכה.
המקום הבטוח והחם שלך.
ככל שעובר הזמן, המשיכה לפתוח אותה גדלה.
את מוצאת את עצמך פוסעת לכיוון המתנה
ברגליים קרות.
את מגיעה להחלטה, ופותחת את המתנה.

זכיתי- בך.

אוהבת.


מוקדש לאלדדי שלי :)