הדרך מתפתלת, בין שבילי חיים
הנוף יפה ומשכר, גם בסיבובים חדים.
ובין לבין גבעות, הרים ומורדות,
מי בכלל יכול לחשוב על סוף החוויות?
עדיין מתפעלת מנוסעים בתחנות
אולי יסכימו קצת אלי להתלוות
לפחות מחצית הדרך עד לשם,
את שארית הדרך, אעשה לבד.
כי תחנה כזו, שנויה היא במחלוקת,
אך אין חולק על כך שהיא סופית מאוד.
ואין בי פחד, לא יראה וגם לא מבוכה,
אך ארצה אותה לדחות,
עד כמה שניתן.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.