אדם יוצא לגמלאות אחרי 42 שנות עבודה.
בערב, כמקובל יערכו לו חבריו ת 'המסיבה הגדולה.
התיק עב כרס, מחכך המנהל ידיו בהנאה.
עוד מעט יכין לכבוד הפורש את נאום הפרידה.

אך מה זה?
התיק אכן מסודר כיאות
אך אין בו שום דבר בעל ערך,
אפילו לא שורה אחת של משמעות.

אישורי חופשה,
עבודת משמרות
התכתבות סרק,
ויכוח על חוב של ארבע לירות
ושמונה אישורי מחלה ? ?

עכשיו המנהל מאוד נבוך.
צפוף לו בעיניים.
42 שנות עבודה
וזה מה שנותר?

אין מילת תודה
או מכתב תלונה
לא תיעוד לעשייה
לא מעוף או מהפכונת.

42 שנות עבודה
והיה... ולא היה?

עתה חושב המנהל לעצמו ומה יזכרו אחריו?
יודע המנהל בוודאות יש כמה ממתינים
לדקה אחרי יציאה, לערוך את כל השינויים

זה אך טבעי מובן, כשמש בצהריי יום סגריר
ברגע שנעזוב אותם - מאומה לא יישאר אחרינו
להנציחנו,  אף לא סימן אחד קטן , על קיר...