מה אני אמורה לעשות עכשיו?
עוד יום, עוד יום, עוד יום.
הוא נעלם לי פתאום, באמצע הכל
על האבן שלו נופל הסתיו
והוא כבר לא שם, אין רעש, אין קול
עוד יום, עוד יום, עוד יום.
אז זהו
עוברות השניות
עוברים הימים
ועוברות שבע שנים.
ככה סתם.
עוד אבן, עוד אבן, עוד אבן...
הן מנשקות את האבן
כאילו הוא שם
אבל כבר לא. מזמן לא.
נכנס לדמותו של אהובי
ואהובי מתרחק והולך
אני מתגעגעת.
אני לא רוצה שיתאהב בי
אבל אין לי מושג איך
המציאות שלי שוקעת, שוקעת.
אזכרה לאחי
ושעה עם הפסיכולוגית,
זה עוד כלום.
עוד כלום, עוד כלום, עוד כלום.
עוד כלום, עוד כלום, עוד כלום.
עוד כלום, עוד כלום, עוד כלום. |
