|
והנה זה קורה שוב!
כל פעם שאני מתחילה לבטוח בחברה, היא עושה את זה שוב - תוקעת
לי סכין בגב...
אז למה לעזאזל אני כל פעם עושה את אותה הטעות מחדש? בוטחת
בהן...
הן רעות!
אני שונאת אותן!!! אבל כשהן צריכות אותי, משום מה, המצפון
המטומטם שלי מתחיל לעבוד - ואני עוזרת להן.
אני והמצפון שלי... פשוט לא לומדים לקח!
הגעתי למסקנה - אין לי חברה אמיתית בעולם הזה.
אחת שתיתן לי ביטחון וכבוד... ושתמיד תהיה לצידי כשאני צריכה
אותה.
אני לא מבינה למה הן חייבות להיות כאלו?
הן אוהבות לפגוע בי?
מה זה? אטרקציה לכל המשפחה?! |
|
|
-אמנון, תגיד
ינתי פרזי.
-ינתי פרזי.
-אה... משהו כאן
לא בסדר... תגיד
שוב.
-ינתי פרזי. נו,
מה העניין? למה
אתה רוצה שאני
אגיד את זה? מה
זה בכלל?
-אה, הבנתי
עכשיו מה הבעיה.
הייתי צריך
להגיד לך שתגיד
את זה הרבה
פעמים רצוף,
ככה:
ינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזיינתיפרזי.
-מה, זיינת
פרה?
אפרוח ורוד,
בעוד דו שיח
ברומו של עולם
עם אמנון
ז'קונט, חופר
לעצמו את הבור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.