[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








יעלה לא אוהבת אותי יותר, אבל אני עדיין אוהבת אותה. אני לא
אומרת שזה קרה בבת-אחת, שנמאס לה ממני או משהו, אני לא יודעת,
בכלל לא. היא פשוט עם הזמן, כמו כל סיגריה שהיא מעשנת, דעכה.
יעלה לא אוהבת אותי יותר, אבל אני עדיין אוהבת אותה. זה לא
הפסיק סתם ככה פתאום, לא נמאס לה ממני או משהו, אין לי מושג,
פשוט, כמו בדיאטה, ככל שאוכלים פחות, מרזים יותר.
יעלה לא אוהבת אותי יותר, אבל אני עדיין אוהבת אותה. זה לא
נגמר ככה סתם ביום בהיר אחד, אלא זה כמו לשתות אלכוהול, אתם
יודעים, צריך לשתות את המשקה לאט, לאט.

ישבנו בבית שלי, על הספה הישנה, והלא-הכי-נוחה-שיש.
"יעלה?" שאלתי אותה.
"מה?" הרימה את מבטה.
"למה את לא אוהבת אותי יותר?" שאלתי.
היא שתקה.
היא התחילה ללכת לעבר המטבח.
הלכתי אחריה.
"נו?" התחלתי לאבד את סבלנותי.
היא התיישבה על הכיסא, אל מול השולחן, הציתה סיגריה ולקחה
שאכטה ראשונה לריאות.
"מאפרה," אמרה.
הגשתי לה מאפרה, והתכוננתי להתיישב על הכיסא מולה.
"תודה, אפשר בבקשה גם קצת מהשוקולד שם על השיש?" הביטה בי, ואז
בשוקולד.
הגשתי לה גם אותו, ושוב התכוננתי להתיישב על הכיסא מולה.
"תודה, איזה משקאות יש לך?" שאלה.
"רק יין לבן יבש," אמרתי.
"תמזגי לי כוס," אמרה.
מזגתי, והגשתי לה.
"תודה." אמרה.
התיישבתי על הכיסא.
שררה שתיקה ארוכה בננו, בינתיים היא נגסה בשוקולד.
"יעלה, זה לא בריא, גם סיגריות, גם שוקולד וגם אלכוהול." הטפתי
לה מוסר.
"אוח, איזה ילדה טובה את," אמרה ולגמה מהיין.
שתקנו שוב.
"יעלה, למה את לא אוהבת אותי יותר?" שאלתי.
היא לא ענתה, ולקחה עוד שאכטה מהסיגריה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני יוצר בשביל
עצמי, לא בשביל
האחרים.


אחד מוסיף ומסרב
לקבל ביקורת על
הסלוגנין שלו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/11/00 12:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל גרוסברג

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה