לאן מפנים את הזעם?

משום מה זה תמיד יופנה למקום הלא ראוי לו. לחברים, לקרובים,
למשפחה לאהובים. משום מה הזעם לעולם לא יופנה לאנשים שגרמו לו
להתפרץ לעולם לא מופנה הזעם כלפי האלוהים. לעולם הזעם ישמר
בפנים... וברגע אחד ויחיד... יתפוצץ!

אין אפשרות לומר את האמת, זה לא שהזעם נרגע, הוא גם לא נעלם.
הוא פשוט מחכה שם להזדמנות שלו ומתפרץ ברגעים הכי לא מתאימים,
דווקא כשרוצים להרגיע אותו, לחכות לרגע המתאים.

מעניין מהיכן זה מגיע? אותה התפרצות בלתי מודעת, אותן מילים
שמנסים לשמור עמוק בפנים... בשקט.