שירים לא גורמים לי לבכות אהובי
מילים לא עושות לי דבר
אני בוכה יקירי כשחושבת עליך
וכשנזכרת במה שעבר
כשהייתי מחובקת בין זרועותיך
כשלחשת לי "את שלי"
אני בוכה כשאני חושבת עליך
מאז שעזבת אותי

כשהיינו ביחד לבד, קול לא נשמע ולא זע
כשחיבקת אותי, יקירי, כשהיינו שנינו אחד
כשטילנו בדרך המאובקת או בזו השזורה בפרחים
אני זכרת את אותה נשיקה חטופה
כשטילנו לנו בין העצים

אז אל תשאל "מה קרה לך?"
ואל תאמר לי "אל תבכי זה רק שיר"
אל תנחם אותי בחיוך
ולעולם לעולם שוב אל תזכיר

כי זה לא השיר שלנו שממלא אותי בדמעות
זו גם לא המנגינה הנוגעת
ואלו גם לא צלילי הכינורות

מיום ליום אני רק יותר מתגעגעת
מרגישה כמו נסחפת בים
כל רגע אני רק יותר שוקעת
בתוך ים שנקרא לו "עבר"

שירים לא גורמים לי לבכות אהובי
מילים הן רק אוסף צלילים
רגשות הן דבר שחולף לו
כמו סופות וברקים
שיחלפו מהר ובשקט
שלא אשים שוב לב לנדידה
של רגשות אהבה שמתחלפות להן
ברגשות של בדידות וקינאה

אל תוסיף לדבר אליי
ואל תקרא לי לבוא
כי בסופו של היום אהובי
אתה הוא זה שצריך לחזור לפה
כי למרות שאני אוהבת אותך
יותר מאשר את עצמי
אהובי, יקירי אני לא מסוגלת
שוב להכשיל את עצמי

כי בין בוקר ולילה וחוף ושקיעה
ופרח ושוקולד ועוד נשיקה
איבדתי אותי ונתתי לי ללכת
כשאתה עוד נשארת אתה

אני אוהבת אותך יותר מאת השמש
ואם רק תגיד לי אבוא
ולכן אבקש אהוב שלי
שלא תאמר לי לחזור

כי שירים לא גורמים לי לבכות אהובי
גם לא מילים ריקות ממשמעות
היחיד שאחראי לדמעות בעיניי
הוא אתה יקירי, זה פשוט!
כי כמה שרק נכנסת יותר
ונגעת בי יותר עמוק
ככה בסוף כשהלכת מימני
הרגשתי טעם של סוף

טעמו של הסוף חמצמץ הוא
ואפילו קצת מר לי בפה
אבל אהובי היקר, אתה וודאי יודע
שזה כבר הזמן להירפא

כי שנים של בדידות ספגתי
מחכה לך כל דקה
מחכה שיבוא הזמן שתבין שאתה לא אוהב אותה
אבל הרי אתה לא מבין
ואם לא היא אז יש אחרת
אז אל תגיד לי לא לבכות אהובי
כשהיא אותך מחבקת

שירים לא גורמים לי לבכות אהובי
מילים לא עושות לי דבר
אני בוכה אהובי כשאני נזכרת בך
ואין לי יותר מה לומר
כי בכל פעם שאני לידך
רואה כוכבים מסביבך
אני מבינה אהובי שאתה הוא השמש
ואני רק ירח מולך