לזכר זמן שאבד
היום הכי קצר בשנה
הגיע אלינו
אחרי שלא נשאר כלום להיאחז בו.
הוא הגיע אלינו, קטן ודחוק,
עיניים בוהות ענקיות
ליבו מתכווץ מתרחב
בקור של שלג
של אופניים רכים שיכולים לשאת
אותך
אל ממלכת השמש.
ולא יכולנו לעזור.
לליבו המתכווץ
מתרחב
בקצבים לא אחידים
רק כיסינו אותו מתחת שמיכה
ושמרנו אותו
עם המבט העצוב הזה בעיניים.
5.1.02 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.