הצל של גופי
מטיל ספק על אבן של תקווה
רגע עמוק של נוכחות
בלי תזוזה, בלי נשימה
אני קוראת סימנים שכתובים על הדרך,
רק מקום מחפשת,
יעד וערך
צלליות של בתים משנות משמעות,
יוצרות סיפורים
אבל אין לי כוון
בלי צל של ספק
אני עוד ילדה
בלי מבט אל שקיעה
אני אבודה
הטלת הכידון אל עבר לבי
מכניסה למודעות
את מה שקורה סביבי,
רגע לפני אני מתפתה
לעצור את החץ.
אך עומדת בעלטה.
בלי צל של ספק
אני עוד ילדה
בלי מבט אל המוות
אני אבודה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.