היום הייתי בגיהנום של החרשים.
היו שם אמבטיות חמות, ואפילו שדונים כאלה עם קרניים אדומות.
הכל היה כמו גיהנום רגיל, רק עם תירגום.
כשהיית בגן עדן לא יכולת לספר לי איך זה היה שם, אפילו לא
סיפרת לי אם זה כדאי ללכת לשם.
רק אמרת לי תזכרי להיות מאושרת, וקפצת.
אני לא חושבת שהייתי מאושרת אחרי שזה קרה.
אני גם לא מאמינה שעל הפרצוף שלך ראיתי חיוך.
שווה לחיות לפחות רק בשביל הרגעים הקסומים של החיים.
אתה מכיר את הרגע, שהיא מסתכלת לך בעיניים, ואתה רק שותק.
אני חושבת שחיים זאת מתנה, זה כל כך כיף כשבנאדם מחייך.
אפילו ברגעים הכי עצובים.
וזה הכי קסום.
כשאני צוחקת אני מרגישה כל כך טוב.
וכשאני אראה אותך אני אצחק, ואלך איתך מכות, כי רעות אמרה
שכשהולכים מכות אז אוהבים.
ורעות תמיד חייבת להיות צודקת. |