משהו אחד ביום. אתה חייב ליצור משהו אחד ביום. אמרתי את זה
לעצמי. אמרתי את זה לה. אני לא מעשן. אני שותה יותר מדי
אלכוהול. אני לא עושה שום סם אחר מסוג שהוא, מלבד אולי קפה.
קפה נחשב סם? משעמם לי במוח. אמרו לי שספרים יכולים להחזיר
עניין, אבל אני תמיד מאבד אותו באיזשהו שלב, ומתחיל לנדוד עם
המחשבות. לכל הכיוונים.

שקוראים לו סופרמן
שקוראים לו ספיידרמן
הוא בא.
הוא לא בא.

אף פעם לא הבנתי את השיר הזה. או למה דן תורן מתכוון. אבל
הטלוויזיה מנגנת את זה עכשיו מהחדר, ומשום מה אני חושב שזה
נכתב עלי. או על מישהו כמוני. כן, מה זו היהירות הזו? You are
so vain, you probably think this song is about you. אני לא
חושב שאני יהיר.
הלכתי להחליש את הטלוויזיה. השתנתי. מזגתי לעצמי כוס מים.
אני לא יהיר. אבל משעמם לי במוח. משעמם לי בחיים. קר לי
במיטה.
אין לי סיפור לספר. אולי זה הכי גרוע. אין לי סיפור לספר. כלום
לא קורה לי. כלום לא קורה איתי. דממת אלחוט. שקט תעשייתי. אין
קסם. אין כלום.
אני מאוהב ברוח. באלה. במישהי שאני לא מכיר, אבל אולי כן מכיר.
זה משגע אותי. אשכרה, אני מאבד את שפיותי. היא קיימת, אני
מרגיש אותה. אני יודע מתי אני מדבר איתה, אבל אני לא מכיר
אותה. היא תמיד מתחבאת. תמיד תחת דמויות שונות ברשת. אני יודע
שזו היא, אבל אני לא יכול להיות בטוח בזה. מישהו, אולי היא,
טענו שאם היא מתחבאת, אז גם היא אוהבת אותי. איזה מין עניין
זה? אנחנו מבזבזים את הזמן? איזה זמן? יש לנו זמן?
לבד לי. אני משתגע. משעמם לי. חסר לי עניין. מטרה. אתגרים. יש
לי רק שקט. זה לא מה שהתכוונתי, כשרציתי שקט. רציתי קסם. חסר
לי קסם בחיים. כשחיי סערו, רציתי שקט. היה לי רע מבחינה רגשית,
רציתי שקט. לא שקט מהעולם, שקט מרגש שעושה לי לסבול. רציתי קסם
טוב. ידעתי שהעולם יכול להתנהג אלי יפה אם רק...
נתקעתי כאן. לא יודע אם רק מה. לא יודע יותר כלום. משעמם לי.
קר לי. לבד לי במיטה. נעים לי כשאני חושב עליה, אם היא בכלל
קיימת. אני רוצה לחבק אותה. לא נראה לי שהיא חושבת. כי אם היא
כן, היא יודעת איפה אני גר, והיא לא באה.