|
האוכל עוד לחוש את שכרון הנעורים
ולהעניק לך את און הראשוניות
בזרימה שובבה אל מול תקתוק הזמן
המקמט עור גופי.
האנשוף אל עורפך את תכולת ההחמצה
בין נעורים לעכשיו, רחוקים היינו.
האלחש באוזנך בן רפרוף לשון את מילות הפרידה
מבטן אימי
עד החיבור אל רחמך
האחשה אל מול זעקת הרגשות הפורצים מגופי...
אלייך אהובה
|
|
|
"ליקקו לך
ת'פיט?"
-"אה, לא, חמוד
שלי- זה ביום
שישי. היום
מלקקים לי את
האפנדיציט."
מחווה עלובה
לאפרוח ורוד הלא
עלוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.