עם שחר החלה להתארגן השיירה למסע להרים, הצרפתי היה בעל דרישות
קפדניות, אך היה ידוע כמשלם ביד רחבה, גם הבין בסלעים האלו,
היה ממשש את האבן, מריח אותה מדבר אליה וזורק אותה בקללת אכזבה
אם לא התאימה לו.

עם אור בוקר היו מטפסים להר, לא הבינו את סודו כיצד הוא מביט
בסלעים החומים, המנוקבים, אכולי זרמי מים, ובוחר.
התחילו לחפור כאן היה אומר והיה פורש לצד אחד העצים לוגם מהיין
שבתרמילו, שומט את כובע הקש על עיניו וחולם לו .
היית משלמת הון בכדי לחדור לתוך חלומותיו, ברם, ברור לנו שהיו
חושניים ארוטיים ומחברים בין רוח האדם התשוקה והגוף, היה נוהם
בחלומו כאילו הוא נאבק או מתעלס באהבה סוערת, ואז בפתאומיות
היה קם, מזנק לעבר גוש הסלע שהחוצבים חושפים, מחבק אותו, מנשק
אותו, ולא היה חסר הרבה שהיה עושה אהבה עמו.
הצרפתי למד ציור ופיסול מגיל 15, כבר אז היה מביט בדוגמניות
העירום וחושק בהן, הייתה זו ליזבלה נערת חמד כפרית שהייתה עושה
למחייתה בערום לעיניי הצירים והפסלים, אלו היו מציירים
ומתרכזים בציור ובצבע, מדברים זה עם זה בשבחי הבד, או הצבע
והיכן ניתן להשיג בד משובח ולא יקר, ואילו הצרפתי היה מביט רק
בחמוקיה השופעים של הנערה ועיניו יוקדות מתשוקה,ואילו ליזבלה
הייתה  מביטה בו מחייכת ומשפילה את מבטה.
בתום הציור היה רץ אחריה ומציע לה עזרה, הייתה נותנת חיוך
ורצה, והוא לא מוותר, רץ אחריה.
יום אחד נכנעה לו והזמינה אותו לחדר הקטן שלה בעליית הגג של
מסייה לורן,
שם קיבל הצרפתי את שיעור  חייו.
עתה הגיע תורי אמרה לו, כל הזמן אתה מביט בי ואיני יכולה לומר
דבר מפאת כבודם של האדונים, אך עתה הב לי ואביט אני בגופך.
הצרפתי נבוך, מעולם לא חשף את גופו הבתולי בפני אישה פרט לאמו
ברוחצה אותו, והנה ליבו נרגש מול הנערה וזו אף מאיצה בו תוך
שהיא חושפת שד עתיר פיטמה זקורה, נו, היא מאיצה בו, וזה עומד
דומם.
ניגשה אליו והחלה מסירה את בגדיו, ערום עמד מולה, נבוך,
החלה מעבירה את ידיה על גופו, כאילו בוחנת את מבנהו תוהה על
קנקנו, ספק מלטפת ספק בוחנת אותו והנה לא יכול הוא להסתיר את
התרגשותו, זקפתו, כרעה מולו והניחה פניה על זקפתו כאילו מתפללת
לאל ,מחבקת את אחוריו ומצמידה פנייה לאברו.
הצרפתי החל להפשיטה, חושף את גופה, לראשונה בחייו לא רק שהביט
בנערה עירומה, אלה יכול היה למשש, ולבחון את גופה היה ממולל את
שדייה אצבעותיו בוחנות את זקיפות פטמותיה, מוליכן לאורך מותניה
וגולש בידיו לאחוריה, מסמן לה להפנותם אליו, שעה ארוכה היה
מביט בהם מוקסם, מסובב אותה מביט בשדיה, מביט בשיערה הגולש
וחוזר חלילה לאחוריה, ואז בעת כריעתה היא חושפת בפניו את כל
אוצרותיה, לא יכל עוד האדון הצעיר ובא בה, עילוס אהבים סוער,
רוגש  ומהיר.

כך למד הצרפתי את שיעורו הראשון על גוף האישה חושניותה
ואהבתה.
מאותו יום היה יושב באולם הציור ומתבונן היטב בגופן של
הדוגמניות, לא היה ממש מצייר אלא מכין תשריטים של מבנה הגוף,
הקמרונות ,השרירים נותן ביטוי לרכות הגוף, קפלי העור והשיער.

בדיוק שסיימו  החוצבים לעקור את גוש הסלע, התעורר מחלומו ,ניגש
אל  הגוש והחל לתת להם הוראות, כאן תנסרו, כאן תחצבו בעיגול את
החלק הזה תורידו וכאן תשאירו גוש סלע טבעי.
בסיום  הורה להם להעמיס את גוש בסלע על כירכרת הסוסים ולהביאו
לסדנה שבפירנצה .
הצרפתי מספרים היה סגור בסדנתו שבפירנצה שלושים יום, לא היה
יוצא החוצה, לא ראו אותו אוכל, מים, המשרתת הייתה מכניסה לאולם
הסדנא .מאידך היו שומעים את קולות אזמלי החציבה ובעיקר את
נהמות האדם המוזרות שהיה משמיע בקולי קולות.
כל האולם היה מכוסה בתשריטים שהכין בימי לימודיו, היה חוצב,
משייף, מלטש מנסר, גורד ושוב חוזר חלילה, רץ לתשריט וחזרה לגוש
השיש, לפעמים היו מספרים
היה מתמוטט בבכי על השיש ונרדם.
מיום ליום הפסל החל לקבל צורה, היו מקומות בוהקים מלוטשים והיו
חלקים גסים לא ממש מעובדים, היה מלטף את הפסל וממלמל אליו
דברים לא ברורים .
ביום השלושים הפסל היה מוכן, נערה ענוגת מראה כורעת תוך שהיא
חושפת את גופה הענוג והרך, יכולת לגעת בה ממש כאילו היא חיה ,
וכך אמנם עמד הצרפתי
ובבכי מר  כחיה פצועה זעק, "ליזבלה , אני אוהב אותך " והתמוטט
תוך שהוא מחזיר את נשמתו לבורא.

נכתב בהשראת פסלו של רודן "הדנדיאה"