|
מה קורה לי בעצם?
אני כבר לא ילד.
העצים כבר לא גבוהים.
והשמיים התקרבו אלי.
מה קורה לי בעצם?
אני מתרחב
או מתכווץ?
צעצועים מתרחקים ממני במנוסה.
הורים מתרחקים
נעלמים, אחד, אחד.
מה קורה לי בעצם?
אני תופס תאוצה
פתאומית. אני לא בוכה.
שום דבר לא מצחיק אותי
עד דמעות. |
|
|
לא כל הזהב יש
לו זוהר,
לא כל תועה דרך
יאבד,
אומרים שלכל אחד
יש פואנטה,
אז למה תמיד אני
נשארת לבד?
(טולקין במקור,
א.ש. בשפצורים.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.